מי כאן בוכה על החיים
שבילים שונים ואבודים
רבות דרכים רבים פחדים
ואנשים הם כה קטנים
בועות של אושר מתנפצות
טיפות של גשם נרמסות
הכול עליי... נפלו פניי
עצבות ככוח בעיניי

הנני כאן מבט תמים
ושקר כתפילה אמין
הם לא יודעים אכן צודקים
כשער תקווה בי אור החזיר
הנשים החלים ושוב הכשיל
האם זורמים חיים
בתוך קופסת קסמים,כמה מדהים!
כמה שביר עולם הזה של משחקים
כאן שוב ושוב מתים השחקנים
הם לא יודעים אכן צודקים
ושמש תלטף אותם גם דרך אבנים
קרות חומות
גבולות שכאן נבנו
מזמן שכחת כבר אותם ימים שאבדו
יבשת  רחוקה, טיפה אחת בים
דמעות קרות טובעת
בוערת אדמה ביתך כבר לא קיים,
זו אשליה
ואהבה שכבר מזמן לא בשבילך.