יפעת חן כהן / שלגיה |
פתיתים שבריריים עוטים
את אודם שפתייך.
מבעד לשקיפות מעוותת את מנסה לשחרר לחופשי
חצי מבט
ושואפת, כמעט,
את האוויר הממכר. (יש לו טעם מוכר וריח קצת זר)
לפני שהתחילו הסיוטים
רצת יחפה וחבלים לפרקי ידייך, ספוגים
תמימותך, שוזרים
מילותייך.
שיר ערש שכוח מילים
מתערבל בחומם של לילות לבנים
את סופגת את מגע הגלוסקמה, מתאימה את
גופך השברירי לצורתה,
מיישרת את הקפלים בשמלה
ונוגסת.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|