השיר משקף חזרה בשאלה, או ליתר דיוק אי החזרה בשאלה,
וההתוודעות לעולם שמעבר לחוקים והמגבלות החונקות והמעוורות של
העולם החרדי.
תנסו להבין את השיר.

--------------------------------------------------------

חלש הוא האדם
ויתלה הוא על אמונתו כעל זלזל בקצה צוק למען לא ייפול.
וכי למה ?
ויאחז הוא עד אשר ינתק הזלזל ועימו הצוק אשר בו נתפס

הכיצד ייתכן שואל אתה ?
בצוק זה כמו בכל צוק אחר מיני רבים - זורמים מיי ההרס
אותם מים אשר מכרסמים בקירבך
מים אשר כחומצה מאכלים את הצוק ומחלישים אותו

אך מדוע מפחד הוא האדם ליפול מטה ?
הסיכון גדול כי הרי לא רואה הוא את הקרקע
וכיצד יוכל להעריך את סיכוייו ?
אך נואש הוא ממילא
כי על זלזל הוא נמצא
וזלזלו עצמו נאחז בסלע המתפורר

ומדוע מפחד הוא ליפול ?
ואוליי הנפילה תהה הדבר הטוב ביותר שקרה לו איי פעם
שכן צמרות עצים רכות יבלמו את נפילתו
וייפול הוא לתוך אגם קסום
אשר מים זקים וצלולים מטהרים את נפשו.
וכי את הרגשה זו לא ישכח לעולם
כי מפנה חייו שיקפה היא לעד

שכן למטה יוכל למצוא נחלים זורמים אשר בהם חלוקי נחל שלצידם על
גדותיהם של הנחלים עלי שלכת אשר מכסים את אדמת הנצח כמרבד לאין
סוף אשר ציוציי ציפורים יכניסהו לעולם שכמותו לא חווה מעולם.
צמרות העצים יכסו את הרקיע אשר מבצבץ מבין ליבלוב העלים
הירוקים כגבעות עליהן גודלים השורשים בכל מהותם על קנם עם
סנאים המתרוצצים ומשחקים באגוזים לצד שיחי הפטל המניבים את אשר
להם נועדו.

וכך, בעולם ללא גבולות
אשר כרצונך תעשה באשר תחשוק נפשך
לא תזכה לעולם.
כי פחדת
כי נתת לפחד להגביל את חרותך.
כי לא שיחררת את אחיזתך מאותו ענף
אשר כבר נהיה לעץ הבוקע מן הסלע בהזדקרותו המרהיבה - לכאורה,
במלוא תפארתו העלובה
אשר מהותה חסרת משמעות כסלע עליו הוא ניצב.
כי חיית בחולשותיך
באמונתך
בדתך

15.7.01