כל הלילה שאגו הגמלים בכלובם
פערו עיניים כבויות
עפעפו סהרוריים בריסיהם הארוכים
אך מאום חול בתפאורת ההרים.
תחינתם מאיימת להבקיע תאוצת הכביש
בעוד עומק הליל אורב טובעני כקורי עכביש.
במקום אחר משתוללות סופות ונאקה אחת
חסרת ריסי מגן, המרחב לא עושה עימה חסד.
רגע נוטה על צידו
תהום נפערת, מכריעה אפיים ארצה.
שפופה נאחזת בפיסת קרקע
עומדת על תלה, תל-עולם.
והרי זה שלה, הרי זה מתוחם.
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.