הבנאדם נמס, פשוט, נמס...
לרגע עברנו לידו במכונית, אני אפילו לא זוכר את הפנים שלו אבל
אני זוכר איך הוא נזל. הוא נמס כאילו הייתה עליו לבה רותחת
מבפנים...
הפנים החלו לנזול, העיניים קודם זולגות והעור של הפנים נמרחו
כמו שעווה נמסה. העור שעל אצבעות הידיים החלו להעלות שלפוחיות
והחלו לזלוג והציפורניים יורדות עם העור הנמס.
פיו נפתח, אין לשון, גם אין שפתיים, מזמן נעלמו וגם אין
חניכיים ורואים את השיניים, ועצמות הגולגולת שחורות, מפויחות.
הברכיים מתכופפות והגוף נופל, להבות קטנות בוקעות מבעד לג'ינס
וחורים שחורים בוערים מבעד לחולצה מראים צלעות לבנות ומתפיחות
ואת הלב שנשרף ונמס במהירות.
הגוף כולו נופל על הרצפה, בוער, ריח מתוק של עור חרוך ושערות
בוערות שנעלמות במהירות באוויר...
והוא נמס כולו, לשלולית של דם ולבה רותחת. וריח נוסף..,
ריח של פלסטיק שסירב להישרף.
רק סמל "נייקי" נשאר, כזכר אחרון לבנאדם. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.