|
גלים שרתי לאהובתי
והים סער וגעש
כתכלת נוצותיו ברוח.
שעת קיץ היתה זאת
והשמש יקדה בעוז ובמופתים
על מפתני אהבתינו.
לעת חורף באה הרוח הגדולה
והמטירה קצף בגלים
ומיסדה את שבשבת תרבותינו. |
|
|
מממ...
אפרוח ורוד
מצופה שוקולד!
גם בלונדה בהלם,
אחות אוהבת,
מרשה לעצמה
לחשוף פנטזיה
ישנה על אחיה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.