|
היא לוקחת אותי
מבפנים החוצה,
אני חש כמו גל
שעולה מן הים
וגולש למפגש
של לידה מחדש
על חופיה.
ביחד נהפוך
כל זפת לזהב
כל שקט לזמר (kol sheket le'zamar)
כל עצב לפרפר.
מעל ראשנו עב
וגשם טוב ניטח
עת כל ניצן בגן
מאהבה נפתח.
|
|
|
הוא שאל אותי אם
אני מצטערת על
משהו שעשיתי, אם
יש בי חרטה.
אמרתי לא. שלח
אותי לגיהנום.
מי אמר שאין בו
רחמים, באלוהים
שלנו? |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.