הסיבות שבעטיין כותב אבידניוס
על נמרים
מתפשטות מולי
בהנאה
נמרים מהלכים לאט
למרות שהם חושבים מהר
ובכל זאת,
הם מגרגרים לעומתך
כל כמה רגעים
נמרים יודעים את כוחם
מולך
אפילו אם אתה הוא החושף את שיניו
הלבנות והחדות מולם
אבל מעל לכול
נמרים הם בדרך כלל מיומנים
ומוכנים
לכל מאורע בסביבה שלהם
זאת הטבעית וזאת האורבנית
לנקבה מיוחמת
לאיילה מחוממת
למאבק מול בז או תנשמת
אבידן רוצה להיות
כל הנמרים משיריו
בדיוק כמו שאני רוצה להיות
הפיל השחור המבריק
עליו אני חולם בלילות
במיטה הגדולה שלי
כולם יודעים את כוחם
אם הם טורחים
אני אוהב לשבת תחת מזגנים דולפים
כשאני כותב
זה יכול לתת לי קצב ושלווה
ולהנחות את הכתיבה
בתוואי מרתק
לגבי כל היעדרה של
העלית הרוחנית מן
הארץ הזאת אני יכול בהחלט
להבין את האמירה
ואולי לתת לה פרשנות
עקובת דם משלי
לא יכולה להתקיים עלית רוחנית
בכל מקרה
(בשום מקרה)
במקום שראשיתו
אמצעו
וסופו
ברצח עם
ואולי אני טועה
ודווקא מתוך נקודת התחלה
של שפל רוחני כל כך מלא
יכולה לצמוח עלית
רוחנית
חתכתי את הבוהן השמאלית
באותה נקודה בה חתכתי אותה
לפני שלושה שבועות
הפעם חתכתי במתכוון
יש משהו נוראי בישיבה כשגבך
מופנה לכיוון הנסיעה
במקום להישען לאחור ברוגע
כשהרכבת מאיטה
ולהיספג לתוך המושב
כמו זיעה
תחת זאת אתה נאלץ
להישען קדימה בכיפוף מבחיל
ולנער את גופך הצעיר
קדימה ואחורה
אם רק הייתי יכול
לבלות את יומי
בישיבה כשפניי לכיוון הנסיעה
והרכבת היית מאיטה בבת אחת
עשר פעמים בשעה
הייתי יכול לתת לעצמי משהו אחר
מזה
הנשים בחיי
מתחילות להתאגד
בארגון עובדים מהסוג הנלוז
כדי לטלטל
את כסאי הרם
ובכן,
יהי כך
ובכן
את כנראה צודקת
יקירתי
אך כבר עתה
עליי לומר
כי נתיב חיי זרוע עוד
טיפות רבות של הרס ודם
וכי עלייך לדעת זאת
בשעה שאת
נכנסת בשעריי
"ובכן,אתה הוא הבא בשעריי
(אתה ולא אחר)
ואין לי ספק שיהיו עוד הרס ודם
אך יש בי תקווה ניעורה
שיהיו לנו גם רגעים אחרים
ותקופות רוויות מים וחיים"
יש משהו מקסים
בפלירטוט מצד גבר צעיר
ובטוח בעצמו להחריד
עם אישה צעירה שבטוחה גם היא בגבר
שזורקת את עצמה לרגליו
בתיאטרליות טבעית לגמרי
המשחק נהדר ואני ממתין שיחליפו תפקידים
כדי שאוכל לראות את הכול
מהצד שני
"say the alphabet....backwards"
"I don't know
Just
Where I'm going"
לו ריד והדרקון הלבן שלו
באים לשחק עם הדרקון הלבן שלי
בבית הקר מלא הצלילים שלי
השבת הזאת
Thank god for Smack
הפיל השחור הגדול
לועס בפיו גזע בננה
גדול
ובתוך הלעיסה הרועשת שלו
הוא מפנה אליי מבט
חשדני אבל רגוע
ועם המבט הזה
הוא מפסיק ללעוס לרגע
ושואל אותי
בפרצוף מלא אוזניים:
"מי אתהההה?"
וכל מה שאני מצליח לעשות זה
רק
להישען לאחור
ב(נון)שלנטיות ולשים את גבי
על גזע בננות סמוך
ותוך שאני מצקצק ומלקלק
אני שומע את עצמי
אומר לפילון
"שמעעע, תניח לי בבקששההה"
אומרים שסינגפור היא סוג
של מצדה
ואני כבר רואה את הכותרות
סגנון
"סינגפור לא תיפול שנית"
מלהטות בצהובים הצהובים
כולנו יודעים שק.צטניק
הוא לא בדיוק ק.צטניק
אבל לרובנו זה לא מזיז
כולנו מרגישים בזה
כשאנחנו קוראים את סלמנדרה שוב
ושוב
ושוב
כלומר
משהו בתוכנו צועק עלינו
ומטיף לנו
אבל אולי זה רק ק.צטניק
והפלנטה האחרת שלו
תרגיל בדמיון מודרך שאני עורך
עם עצמי
מביא אותי לידי דמיון עצמי
מתהלך במעבר הצר בין
תאי הישיבה
ברכבת המהירה לקליפורניה
אני לבוש בגדי מוכרן מזון
ואני מצליח לראות את עצמי מציע
לנוסעות ולברנשים
טבלות שוקולד משובח
שאני מייצר בביתי
זה נהדר
אני כל כך מסומם
שאני יכול להריח ולטעום
את הליחה שלי
יתרה מזאת
אני נהנה מכך
זה עצום | 