אני כותב את זה עכשיו כאילו אני לכלוך שחור מזוהם על הקיר.
אני ארשום את זה, לכבוד כל האנשים שאני מכיר.
אודיע לכם את מי אני מוקיר, כולכם כבר יודעים את מי אני
מפקיר.
אכתוב מלב אל נפש
ארשום מניקיון לרפש.
אני אדבר אליכם, אדבר אליכם והרבה, אגיד את הדברים שתמיד רציתי
להגיד.
מן חסימות שכזו, אני בטוח שאף אחד מכם לא הרגיש.
גוש נתקע לי במקום מסוים בגרון, משהו שכבר מזמן לא נתן לי
לישון.

אני אכתוב כאילו אני במדריד.
אני ארשום לכל מי שאותי כל ימיי מטריד,
אצהיר בפניכם על דרכיי בעתיד
את כל שונאיי אשמיד.
ארשום כאילו אין איש שאותי מפחיד.
אכתוב, אכתוב לכם תמיד.
אני אדבר אליכם, ובחיים, אבל בחיים לא תגרמו לי להפסיק.
רגש, שיישאר אצלי תמיד.
מישהו נכנס לחדר, העיפרון נפל כמו תמיד.

החוד נשבר, החוט נקרע, ושום דבר ממה שאירע לא ייוודע לאף אחד
חוץ

ממך.