אז מה, שוב הקטע, אה? מה זה הפעם, אה? מה הקטע שלך? הכבדות הזו
בחזה. כמו כדור באולינג שיושב על הלב. ומכה בחדרים במקום
בבקבוקים.
הכבדות הזו.
שבטח תעבור אחרי חצי שעה שתקחי כדור. פתאום ישתחרר הכובד.
כמו הסוכר במים, יתמוסס. בכוס שקופה. כדי שתוכלי לצפות.
לאט לאט, כמו המון נקודות שבהתחלה ישבו להן יחד, שאבו כוח אחת
מהשנייה עד שהעזת להפרידן. יתפזרו להמון נקודות קטנות של עצב
בגוף.
והכל יירגע.
והכובד הזה, הלא ברור כל כך, זה שכל כך הקשה עלייך, שוב ייראה
לא חשוב. לא להאמין שבאמת הרגשת שאת שוקעת, אה?


אולי די לכתוב? הנקודות כבר הרפו, לא?