צפירה,
שתי דקות של דומייה
מחשבות חולפות, עוברות בראש
הדמיון מרצד
שום דבר לא מעודד
מחשבות על חללים,
שנפלו, כגיבורים.

הארץ שותקת עוצרת
מנסה להראות שהיא זוכרת
מכוניות עוצרות מנסיעה
הכל לשתי דקות של דומייה.

רק לזכרו את אותם החללים
שנפלו, מתו גיבורים
והצפירה לאוזן חודרת
וצמרמורת בגוף עוברת.

ופתאום מרצדת לה דמעה
קטנטנה ומלוחה
ואחריה עוד אחת,
הבכי כבר לא נשלט.

2 דקות של עצב ומחשבה
2 דקות של התנתקות מהשגרה
2 דקות של התייחדות לזכרם,
של אותם החללים שנפלו, מתו, גיבורים
למען המדינה.