New Stage - Go To Main Page


כמה יפה פה. המדבר כולו פרוס לפניי. רק דבר אחד חסר לי. את.
אני שוכב תחת כיפת השמים, כשרק הכוכבים מאירים, ורק דבר אחד
חסר לי. את. אני עובר למדורה. דני האחים שלי עם סיגריה. אני לא
צריך סיגריה. אני צריך רק דבר אחד. לא גדול מדי, לא קטן מדי -
רק דבר אחד. את.  אם הייתה לי תמונה - אז בסדר. אם היה לי איזה
דף שכתבת - אז סבבה. אבל אפילו דף ונייר כדי לכתוב לא לקחתי.
אין לי מושג מה השעה. אם אני יתקשר זה יהיה מתוך טירוף  כי הרי
אין לי מה להגיד. רק לשמוע את הקול שלך. אפילו מוזיקה אין לי,
כי אין לי מושג איפה הסוללה. אז מה נשאר? לכתוב. ועל מה?
עלייך. כי בתכלס אין לי עוד משו לכתוב עליו. יש מצב שברגע שאני
מסיים לכתוב את זה, אני זורק את זה לפח. אבל בכל-זאת, רק
שתביני כמה את חושבה לי: כמעט הערתי את כולם, הסתובבתי בין
כולם כדי למצוא דף ועט, וכל זה רק כדי לכתוב. לא על משמעות
החיים ולא על ארץ-ישראל. לא על הדיסק החדש של אח שלי או על כמה
שאני מכוער. לכתוב על נושא חשוב, עדין, רגיש, יפה. עלייך.
עכשיו, אחרי שכתבתי את זה, עכשיו, כשזה על הנייר, אני בשל ללכת
לישון, לחלום עלייך, לקום בבוקר, וכל היום לאסוף עוד דברים
בשביל לבוא הביתה ולכתוב על כמה שאני אוהב אותך.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 2/5/07 19:57
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
רותם פורת

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה