היא הרימה אותו
הוא שקל חמש קילו,
כן,
הוא היה כבד,
הוא היה מסורבל,
אך בסופו של דבר
היא הצליחה,
היא פגעה בדיוק במטרה,
וכמו זכוכית דקה,
הנשברת מכל מכה קטנה,
כך גם ליבי,
נמחץ תחת מסתו האדירה
של הפטיש הענק,
פטיש חמש הקילו האדיר,
פטיש חמש הקילו האיום,
אשר נחת על ליבי.

הלוואי,
וזה היה חלום
אך זו המציאות,
כואבת
אך אמיתית
ואני אשר חי בה,
ומנסה להתגבר
אוסף את השברים
ומחברם אט אט,
עד שאולי
יבוא יום,
ולבי ישוב ויהיה שלם,
אך הוא אף פעם
לא יחזור לקדמותו,
כן,
תמיד תהיה שם צלקת,
הצלקת הקטנה שהשארת אצלי בלב.