נסעתי בגובה פני הים
כמו ראיתי גופך
צף על פני המים
כה צלולים
נואיבה זכרה לברכה

עינייך הסגולות מלוות
תמיד
וניצת ניחוח התפוז
הרי לעולם לא אשכח
מסענו  "לארץ"
וטעם החול בבשרך

את היום בארץ זרה
ואני בארץ כאב נעדרת חמלה
לובש לעתים זיכרונות כמגן
ובהם
עיניים סגולות

לעולם לא אשכח
צחוקך
עת ברכתי "ברכת המזון"
על גופך עירום
ואלוהים עדי,
עד כמה רוויתי אותך
ועוד אותך
ולא הותרתי

היום,
יש ולבי ריק
ואני ממהר לאסוף לתוכו
זיכרונות ועוד
היום,
אספתי אותך.