|
מחשבה אחת נכונה
תאיר את היום הכי קודר בשנה.
בהיותי נתון בחובות עוד מימי האבות
השלמתי עם האין בלי טיפוח תקוות.
לפתע צץ שדון ולחש באוזני: "סקסופון!".
(זה הכלי שנותר בידי עוד מימי ילדותי).
הוא הציע לי תכנית גאונית:
"תגרום לשכנייך לנטוש דירתם,
תתווך בין מוכרים לקונים
ותהיה האדם העשיר שבעיר".
קרבתי את הסקסופון לחלון
הפקתי צלילים בהמון דציבלים
שכניי הגיפו את כל התריסים -
כי היו רעשים שעל איש לא חסים.
אך הסתבר שהשדון, ללא שהיות,
שכנע עוד שכן איש עשיר להיות,
ולו הוא המליץ בתופים להרעים,
ועכשיו השכן מחפש עבורי לקוח מתאים.
|
|
אני, אני מה-זה
חושב על הסביבה
שלי. תמיד,
כשאני עומד
להפליץ, אז אני
צועק בתקיפות
"תיזהרו! יש לי
פלוץ!" ואם אני
רואה שלא
מתייחסים, אז
אני מיד צועק
שוב. אם גם זה
לא עוזר, אני
משחרר קצת
מהפלוץ כדי
להביע איום,
ואז, אם זה לא
עוזר, אז אני
עוצר את הפלוץ
והבטן שלי
מתפוצצת ואני
מת.
זה עם הפלוצים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.