ואולי לא היו דברים מעולם;
מעולם לא היתי כשהיתי,
מעולם לא שתקתי כששתקתי.
ואולי רק הבל ואד דק
של אותם כבלי טירוף.

מעגלים מעגלים נחוגה יחדיו;
ידי בידו,
נפשי היא נפשו,
הטירוף ואני, אני והטירוף,
ואשית חיי בתה,
ואשתוק.

ידיים לבנות הן ידיי;
מושטות אל עבר הכלום
וההכל, כמהות אל אמת
ויציבות,
אל יכולת לקום לקום ולקום - - -
לפני ששוב אפול.

מחשבות מרצדות
כחרקים מעופפים בצינצנת זכוכית
בקצהו של מדף-עץ
הנוטה ליפול.

לא היו דברים מעולם.


[14.4.06]