|
יושב עם הירח ואיתך על כוס קפה
מסתכלים על המיים מלמעלה
הכל יותר מידי יפה..
אבל את.. לא ניראית לי מבינה
את אף פעם לא היית רצינית
ולי נמאס כבר מלשתוק..
את מלגלגת על העולם
הוא יותר מידי טוב בשבילך
ואני מעדיף לשתוק..
לילה-לילה את אומרת לי: בוא נירקוד
ואני מנסה לא להתבלבל ברגליים
אח''כ מתיישבים לשתות
וכשהראש מסתדר
עולים אלייך לדירה
והירח שמציץ בחלון מבין ש..
לא הייתה לנו בריירה..
על המיטה מוצץ סיגרייה מנסה לחלוב
את נרדמת ואייך שאת נהניית מזה..
לילה-טוב.. |
|
|
התסכול הוא כמו
חבר טוב, תמיד
הוא שם כשצריך
אותו... לפעמים
גם כמו חבר זבל
חרא דרק...כי גם
אז הוא תמיד שם,
בעצם התסכול הוא
ישות עצמאית על
גבול האוטרקיה
(אם לא מעבר
לזה)
ם. ףץךן, מסתכל
ומתסכל מילה
ופרשנותה (טוב
אז לא). |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.