כמו עלה ברוח, מתעופפת. כשאתה עובר לידי לא מסוגלת לעמוד, לא
מחזיקה מעמד נושרת מהענף שנקרא "חיים". אין יותר כוח לחיות,
מוותרת כשאתה אפילו לא מסתכל. עובר לידי כל יום באותה השעה,
ליד העץ שלי ברחוב עם הבתים הקטנים.
כמו בועת סבון קטנה, נוגעת-לא נוגעת בנשמה שלך אבל לך לא אכפת
כי לך יש עוד אלפי בועות כמוני. מחליקה לך מאחורי האוזן, על
הצוואר, גב שרירי זקוף, רגל ונעלמת בשקט. מתעופפת באמבטיה עד
שהרצון העז מפוצץ אותי. נעלמת, משאירה מאוריי רק שלולית קטנה
של סבון, שתתיבש ותעלם בדיוק כמוני.
כמו הרוח הקלילה, לפני הגשם הראשון. אותה רוח מצילה אחרי קיץ
וחום מייגע. אעבור לידך,לצידך, אלטף את שיערך ברוך, אלחש
באוזנך אבל אתה רק תתענג לדקה ותמשיך בדרכך. אני אעלם, יבוא
גשם וישטוף כל זיכרון ממני.
למחרת בבוקר בכלל לא תזכור מי הייתי. לא את העלה המעופף ברוח
סתיו, לא את בועת הסבון הנעלמת כהרף עין, לא את הרוח הקלילה
שלאחר השרב. לא משנה איזו צורה אלבש, בשבילך אני לא אהיה קיימת
לעולם. אבל רק בשבילך אני מוכנה לנסות, אולי הפעם צורה חדשה.
אולי גל קטן לרגלייך כשתהלך לך בחוף הים... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.