ליאור רוטמן / רגעים חולפים |
כשהשמש נושקת למים,
הרוח הקרירה נושבת על פניי
מנסה לסלק את גרגרי החול מעיניי,
ובעודני שוקעת במחשבות
על אותו יום סגריר,
טיפות מים קטנות שוטפות את פניי.
אני מתרוממת בכבדות מעל פני האדמה,
מחכה לעוד דקה של שמש,
דקה של תום, דקה של שקט.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|