הם יוצאים כעת מבתיהם
המתקלפים
מתגלים מתוך סדקי בטון
כל יום בין חמש לשש
בזמן שהשמש מרחמת
הם
מדדים בצעדים מדודים.
חלקם אוחזים מקלות
אחרים מחוברים לגלגלים
וכסאות.
זו היא שעת הזקנים
וגם הזקנות.
יש המחייכים אחרים
מעווים את פניהם
לא תמיד הצל מספיק
לא תמיד הספסלים בגן נוחים
זוהי ללא ספק שעת הזקנים.
הם בוקעים, מכווצים,
מקליפתה של העיר
אדי הפיח לא מטרידים אותם
בין כה וכה הם בקושי נושמים
יש המחזיקים ביד של פיליפינית
שותקת.
יש שלפרקים נרדמים
יש כאלה שרק מהנהנים.
תל אביב סופגת לתוכה
את כל הזקנה הזאת
ששוטפת אותה יום יום
אחרי הצהרים
כמו הזקנים שהם גם
אחרי הצהרים
של החיים. |
