נשימה נושקת לנשיפה ומתחלפות, אך מה קורה בזה הרגע?
לא מדען, ורחוק מכל מומחה עם חטא.
תשובה תימצא, אם רק בארכיב האפל ננבור.

התרחשות, שבין רגש לרגש, זהו הקונספט.
תשובה ודאית היא רק לאיש המדע.

מאוהב בדיו ובבן-זוגו הנייר. סוגד למקוריות ונמס לשמע מחמאה
קלילה.
זה אני. מנותק, סגור כמעגל מקצר.
מחשבותיי ואנוכי בצוותא. לא אוהב.

מה משחרר השריר השני בגודלו, ליבנו האמיתי, כאשר אהבה פורחת
לאדישות?
כששנאה משתדרגת לתיעוב? וכשהכעס מפנה מקומו למר. רחמים?
הייתכן כי ישנן שאלות, אשר מקומן עדיף נצור עמוק בפינו?
קבל עובדה. קבל ושתוק.

מצערת החלטת הבורא, היות והמנעד כה ענף ורחב יריעה.
ולא מסקרנות, אלא מיצר.

קדימה קשת יפה, עשי קסמייך!
הכעיסי-סמפטי
ואל נא תשכחי לנקום בדם השדון וכד הזהב המיתי, שברשותו.


                                           
            -"רק תרגיש... זוהי חוויית חייך"
                "עוד לא התחלת?"
                  "פשוט ללחוץ על הכפתור."


           -"רגע!....אל תלך, איפה הכפתור?"