הרים ועמקים, חורש ומדבר, נחלים וים, מקומות קדושים,
שמיים כחולים, אנשים בגופיות, הארץ הזו באמת יפהפיה.

בין קירות לבנים, אני אוחזת בידך
מחבקת בלי ממש לגעת, שלא יכאב לך
מנשקת בדיוק בלמטה של הלחי, כי רק שם מותר
מאכילה אותך עם כפית ביוגורט
זה כמעט שנתיים מהרגע הזה
והוא הולך איתנו כל הזמן
אני עוצמת עיני ונבהלת מכוויותייך
ואת עוצמת עינייך ומעבירה יד רועדת על הצלקות
תוהה אם הן אי פעם יעלמו

אל תעזבי אותי
אני רוצה לתור יחד איתך את כל הנופים האלו
לשתות קפה על כל סלע במדבר,
לטפס על כל אחד ואחד מההרים
אני אתמוך בך כשרגלייך יכאבו
את לא באמת צריכה אפוד מגן
רק את הרוח על עורך החשוף
כן, חשוף, שיראו.
מי יבין אותך בחוץ לבית?



מוקדש ל-יוני 2001

הערה: השיר הזה נכתב אי שם ב-2003, ואז לא יכולתי להביא את
עצמי לפרסם אותו. לא, אני לא יודעת מה השתנה. קיבלתי אומץ,
כנראה.