קרן קציר / ברלין |
את כמעט אשתי.
לא כמו ירושלים,
אינך קושרת את אצבעות רגליי
לחופה,
לשוני לחיכי,
משביעה אותי על נצחים.
אני רואה אותי בתוכך
ומלאכייך נוגעים בי,
תפילותיי חודרות
אל כתלייך.
גופך מקומר
בספריות ומוזיאונים,
עורך ממלמל גרמנית
וישבנך החצוף
כבר עשה היסטוריה
ממוטטת.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|