|
ריכוז
עכשיו כשהכל נעלם
ורק מבט צלול נותר
אכנס לרובד נשמתך הקרירה
עירום בתוך מי קרח.
שבירה
צף על נהר של דמעות
עניך סומות הן
וכעת פתוחות.
מודעות
שינה ללא מיגבלות
כגוף תינוק
תנוחת עובר
וחיוך שליו. |
|
|
אמא, אני רוצה
פרוקופייב!
-העמותה לעידוד
ההכרה
בפרוקופייב |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.