|
ואנחנו שוב פוזלים לעבר האין סוף
מקווים שיהיה מעבר חלק ונהנה קצת
מקווה לראות אותך האתמול כבר ישן
אבל את ההווה עזבתי ביום חדש
נגן במפוחית שד נדיר שלי היא אוהבת
ואוהבת גם החליל שלך מזיל חיוך
דבר אלי הו אבא שמור עלי אני חי
הקדשתי המון זמן להסתכל עליך
וחשבתי שמצאתי אותך ועכשיו אני
זה שמתחבא רך כמו זכוכית אבקתית
והקצב שמרת לי עליו תודה אני אוהב אותך
בשאיפות אני חזרתי לחיים הייה לי הייה לך
ניגנתי יום ארוך להתעייף מצליליך הקסומים
תועה בתוכך בגן הורדים שיצרת
ירדתי לתקן את דרכי השגויה
אז בואו כל הפושעים נוחו בחיקי הרכה
לא אכעס עליכם שוב נעשה שולם כמו בגן
השער שלי התערך אני מקבץ נדבות
כמו אז מה בשבילך יפתי עוד כוס תה
המלחמה בחוץ משתוללת זה שום דבר נוחי
אקח אותך לכאב המחויך של פני המתענגות
זה המשחק שלי ואני ילד מלחמה רוקד ביום
רוקד בלילה וכל יום אמות קצת לפי בקשתך
מבט אחד ואני אחיה במדינה שלך ילדה
לכלוכית שלי אני אשם בכל אהבה ביקשתי
הפרווה קצת מפריעה לי אבל את המכונית
אני אוהב יש בה הכל מהכל
זה הזמן להתעורר כמו החתול שבי
ריקדי לילית רקד השטן הכאב הוא רק זמני
ואני כבר שלושת אלפים שנה מתגלגל
בלי בושה שם לב ולא מתעייף מהחיפוף
אין זמן לנשמה שלי היא בוכה ועפה כל כך גבוהה
במונית חוצה את מינכן לשתיים ולא משאיר סימן
חבר הוא אומר בלי שנאה אני טוב בזחילה
אז זחלתי עד גיל שלושים ושתיים
מלמטה יותר יפה לראות מלאכים במאום
ציפור שחורה הפכתי והפכתי לגלות את טיבה
מצאתי אז תגלה לכולם האמת שכחתי
וזה נפלא כי צריך לגלות מחדש
החיוך בעינייך כל כך מתוק את מחביאה אותו
לעיתים קרובות נשימה החסרתי
תשמעי קשרת אומן לאבן הרייחים וזה
מוקדם בשבילי למות מתוקה
ומה שנכון עבודה טובה עשית
עוד אהיה נשוי פלוס שלושה
נעלי הזמש שקניתי לחצו את עקבותיי המדממים
דמעות רחוקות ממש כמו ההתחלה
מאה ועשיר שלא לומר מאה ועשרים
אבל אני אף פעם לא זקן מדי בשביל לומר לך
אהבתי ואוהב
תפגשי אותי תתקוממי על שלא עשיתי
הכוכב שבוער בשבילי ובשבילך אמר לי אתמול שלום
ומחר יאמר לי מלחמה איך נעשית כמו שאת
אולי זה שמך האחד זו אותה ההופעה
ולא נמאס לי תודה אהובי
בא והולך נכון
תגיד אני עולה לעוד סיבוב תהילה
שלא אפול כמו בפעם הקודמת בבקשה
אני יודע שאני חזק הרגשתי את הכאב
מנדנד את ראשי מרכין את מבטי עובד
בגלריה כל פרצוף מחוייך אני אוסף
מה שזרקתי בני האדם לא שיערו בנפשם
כי קיים
מפוחד לא הייתי ולא אהיה והמילים כתובות
על נייר מחוספס אפילו את המשקפיים
זרקתי ביער יחד עם בגדי והסירפדים
היו ערבים לחיך והינשוף דיבר אלי כל הלילה
אני נושם והוא הו הו הו רק את המשכן
שחשבתי שהכינו לי בכדי שאתיחד איתך
בארון הקודש הפכת לחורבה והמעיין
המפכה הפכת לביוב העירוני. |
|
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.