שארל נדב בודלר / תמימות |
נגני לי את תחנונייך אלף.
לא פותח,
נשף אחרון היה לך ופרצופך חשוף כעת.
לא כועס,
רוצה לרדת מעגלת השקרים המתרסקת.
לא שומר טינה,
טיפת שטנה המיתה את שיקוי אהבתך המלטפת.
רק לשניה,
היכנסי כי גשם עז בחוץ מכה על חטאיך.
שבי איתי,
נרקוד עד בוא הקץ בנשף מסכות לכבוד שקרייך.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|