אלי אל / צביטות עורמה |
מדממת פצעייה
במילים תובעניות
מצולקות
כשריטות אשמה
לא ברורה,
מונחות בצל
התהיה האנושית
לתסכול נפשי.
צביטות מרמה
חולפות במעופן
אל חלונות
החופש ההזוי
כציפורים כלואות
בכלובן
בבדידות אינסופית.
07-06-06
שעת השין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|