אלי אל / חלוקים לבנים |
מכה בהם
בעורמה.
מילים של
אשמה,
מציירים דמותי
הנעלה.
מחפש את
ההזדמנות
לפרוץ בשגעון
תמידי,
כי זו
רוחי
היחידה.
נאמנים לי
חייליי
כקליפת השום
האופפת את
חיי.
חייזר אנוכי
לא שייך
לכאן,
עולמי שם
בחלל
עולם דמיוני
רק שלי
עולם של
משוגעים
בחלוקים לבנים.
שעת השין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|