"מוקדש לנפתלי אברהמוף בן יעקב, ז"ל, אבי"
וְהוּא הוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ מִתְרַחֶבֶת
יָד זְעִירָה לוֹפֶתֶת כַּף הוֹרֶה
הַשֶּׁמֶשׁ הַצָּעִיר גּוֹהֵר לַבֹּקֶר
וּלְרַגְלָיו מַפְרִיחַ צֵל נוֹטֶה
עוֹד לֹא מַבְדִּיל בֵּינוֹ לְבֵין הַדֶּרֶךְ
עוֹד לֹא עָלָה סַכִּין עַל שְעָרוֹ
עֵינָיו רַכּוֹת וַעֲגֻלּוֹת כְּעֵין הָעֵגֶל
חוֹצֶה אֲפָר יָרֹק לְצַד אִמּוֹ
וּבְכָל עִקּוּל פְּזוּרִים תִּקְוָה וָזֹהַר
וּבַשּׁוּלַיִם אוֹצָרוֹת טְמוּנִים
הָרוּחַ נְשִׁיקוֹת לְפִיו תָּפִיחַ
וּמֵי נַפְשׁוֹ לוֹטְפִים וַחֲמִימִים.

וְאִישׁ אֶחָד נִצָּב לְיַד הַדֶּרֶךְ
כֵּהֶה כְצוֹעֲנִי, עֵיְנָיו שְׁקוּפוֹת
מַבָּט אָדִישׁ שֶׁל הִתְוַדְּעוּת זוֹרֵק בּוֹ
וּבִמְתִינוּת מַפְנֶה לוֹ אֶת גַּבּוֹ.

הַשֶּׁמֶשׁ מְטַפֵּס מֵעַל הָאֹפֶק
חוּגוֹ קָטֵן אֲבָל אוֹרוֹ גָּדֵל
וְאִלּוּ הוּא צוֹמֵחַ וְגוֹבֵהַּ  
וּלְרַגְלָיו הוֹלֵךְ וּמִצְטַמְצֵם הַצֵּל
אָז אִמָּא בְּמֵאוּן תַּרְפֶּה מִכַּף הַיֶּלֶד
וּש-ְעָרוֹ גָּדֵל וּמִתְאָרֵךְ
כְּבָר לְצִדּוֹ פּוֹסְעִים עַלְמָה וְנַעַר
וּבְיָדוֹ אוֹחֵז בְּסֵפֶר וְרוֹבֶה.

וּמִבְּקָעִים הַנִּפְתָחִים לְצַד הַדֶּרֶךְ
עוֹלוֹת דְּמוּיוֹת וּמִצְטָרְפוֹת אֶל פְּתִיל חַיָּיו  
וְיֵשׁ בְּמַלְבּוּשֵׁי אָדָם אוֹ יֶלֶד
וְיֵשׁ בְּמַסֵּכוֹת חָתוּל אוֹ כֶּלֶב
וְיֵשׁ שֶׁמִּזְדַּנְּבוֹת, נוֹשְׁכוֹת בַּעֲקֵבָיו  
וְיֵשׁ שֶׁפֵּרוּרִים לוֹקְטוֹת מִצְעָדָיו  
וְיֵשׁ נֶאֱמָנִים שֶׁאוֹהֲבִים אוֹתוֹ
וּלְצִדּוֹ הוֹלְכִים בְּכָל מַעֲקַשָּׁיו.

וּבְכָל אֲשֶׁר יֵלֵךְ וְעַד לָאֹפֶק
הִיא מְשֻׁבֶּצֶת בִּגְדֵרוֹת וּשְׁעָרִים  
אִם יִכָּנֵס בָּהֶם אֲזַי יֵרֵד בַּשְּׁבִיל
לְמִשְׁכְּנוֹת  בָּדָד אוֹ לְעָרֵי הַהֲמוֹנִים  
יַקִּישׁ עַל דֶּלֶת לִמְבוֹכֵי  חֲלוֹם
יִפְסַח עַל שַׁעֲרֵי בָּתֵּי הַמְּשֻׁגָּעִים
פִּסַּת בָּשָׁר יַשְׁלִיךְ לַזְּאֵבִים
הַמִּתְלַוִּים  לִנְדוּדָיו בְּלַהֲקוֹת גְּדוּדִים,
וְיֵשׁ יוֹפִיעוּ עַל הַדֶּרֶךְ בְּמַפְתִּיעַ  
כְּתָמִים שְׁחוֹרִים אֵימִים וְנוֹרָאִים
וְיִתַּמְּרוּ מֵהֶם אֵדִים וּרְפָאִים
וְיִפָּתְחוּ בָּהֶם בּוֹרוֹת לַמַּעֲמַקִּים
וּכְבָר רָאָה דְּמוּיוֹת קוֹפְצוֹת לְשָׁם
מִפְלָט עָדִיף עַל פְּנֵי שָׁמַיִם אֲדֻמִּים
אַךְ גַּם כִּתְמֶי אוֹר יֵשׁ מִתְנַצְנְצִים  
מֵעֵבֶר לַשְּׁבִילִים, עַל הָרְגָבִים,
בּוֹרְקִים כְּכוֹכָבִים קְטָנִים וְסַכָּנָה  
לִלְקֹט אוֹתָם בֵּין מִפְלָצוֹת הַפֶּרֶא  
וְהַזְּאֵבִים.

וְאִישׁ אֶחָד נִצָּב לְיַד הַדֶּרֶךְ
כֵּהֶה כְצוֹעֲנִי, עֵיְנָיו שְׁקוּפוֹת
מַבָּט אָדִישׁ שֶׁל אֻמְדָּנָה שׁוֹלֵחַ בּוֹ
עֲדַיִן לֹא, וּבִמְתִינוּת מַפְנֶה לוֹ אֶת גַּבּוֹ.

אִשְׁתוֹ אֲהוּבָתוֹ מִזְּמַן אֵינֶנָּה
רַכָּה וּרְפוּיָה הָיְתָה כִּכְנַף יוֹנָה,  
דַּקָּה וְעָדִינָה, נִסּוּ לִגְנֹב אוֹתָה מִמֶּנּוּ
עַל אוֹצָרָהּ, מַבּוּעַ נִשְׁמָתָהּ.
כַּפּוֹת רַגְלֶיהָ הִתְכַּסּוּ בְּיַבָּלוֹת,
בַּדֶּרֶךְ לֹא עָמְדָה, מִצִּפָּרְנֶיהָ זָב הַדָּם,
חָלְפָה לְכֶתֶם אוֹר, תַּמְתִין שָׁם שֶׁיַּגִּיעַ
וְאָז יִתְאַחֲדוּ  בַּזֹּהַר לְעוֹלָם.
הַבֵּן גַּם הוּא עָבַר לִנְתִיב אַחֵר
וְכָל אֶחָד מַשְׁלִים מַסְלוּל שֶׁל עוֹלָמוֹ
רַק הֵד וְזִכָּרוֹן נוֹתְרוּ  מִמֶּנּוּ,  
מִפְגָּשׁ מִקְרִי, כָּעֵת הוּא לְבַדוֹ.

וּכְכָל שֶׁהִתְאָרֵךְ הַזְּמַן וְסַב הַחֶלֶד
הַצִּפּוֹרִים נִקְרוּ מִמֶּנּוּ אֶת בְּגָדָיו
יָמָיו וּפֵרוֹתָיו אָבְדוּ בְּשֶׁקֶט
וְדִרְבְּנוּ אוֹתוֹ מֵאֲחוֹרָיו
כְּעֵץ עֲנָק שֶׁזְּרוֹעַ לוֹ וְרֶגֶל
וְעָנָפִים עָבִים כְּתֹרֶן שֶׁל סְפִינָה
לָשֵׁאת הָמוֹן וְרַב חַלָּשׁ מִמֶּנּוּ,  
יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁנּוֹעֲדוּ לְכָךְ
עַד רָצוּ נְהָרוֹת עַל פְּנֵי רָקִיעַ
וְהַיָּמִים חָלְפוּ בְּאֶלֶף סִפּוּרִים
וְגַם אוֹתָם הִשְׁאִיר כָּעֵת מֵאֲחוֹרָיו  
וְהִתְהַלְּכוּ עִמּוֹ רַק בַּעֲלֵי חַיִּים.    
שַׁלְוָה גְּדוֹלָה יָרְדָה עַל הַבְּרִיאָה
הָאֳפָקִים הָיוּ גְּדוֹלִים וּרְחָבִים
מַעְיָנוֹת בָּקְעוּ בִּבְאֵר לִבּוֹ
דְּגִיגִים וְאַבְנֵי חֵן הֵחֵלּוּ רוֹחֲשִׁים
נָמוֹגוּ הַגְּדֵרוֹת וְהַשְּׁעָרִים
וְגַם הַשֶּׁמֶשׁ לֹא קָפַח יוֹתֵר מֵאֲחוֹרָיו
חוּגוֹ גָּדַל אַךְ זָהֳרוֹ מָעֵט וְרַךְ
תָּלוּי מֵעַל לְאֹפֶק רֵיק אֶל מוּל עֵיְנָיו
וּמְלַטֵּף אֶת ש-ְעָרוֹ אֲשֶׁר הָפַךְ ש-ֵיבָה.

וְאִישׁ אֶחָד נִצָּב לְיַד הַדֶּרֶךְ
כֵּהֶה כְצוֹעֲנִי, עֵיְנָיו שְׁקוּפוֹת
מַבָּט חוֹמֵל שֶׁל יְדִיעָה שׁוֹלֵחַ בּוֹ ֹ
עוֹד קְצָת, אוֹמֵר, וְאָז מַפְנֶה לוֹ אֶת גַּבּוֹ.

וְאָז הוֹלֵךְ הָיָה בְּאֶרֶץ הָעָתִיד
חֵרֵשׁ חֵרֵשׁ הִתְבַּהֵר הַנּוֹף
יָפֶה הָיְתָה קָשָׁה וְאַכְזָרִית
בְּצֶלֶם מְעַצְּבָהּ  בֵּן הָאֱנוֹשׁ  
וּמַתְמִיהָה, וְהוּא שָׁם חֲרִישִׁי  
שָׁקוּף וּמְיֻתָּר, בִּלְתִּי נִרְאֶה
וְלֹא יָדַע צָעִיר כֵּיצַד נִכְנַס
וְלֹא יָדַע זָקֵן לְאָן יִפְנֶה
כָּל הַמַּפּוֹת אָבְדוּ מֵאֲחוֹרָיו
כָּל הַמַּרְאוֹת הַמֻּכָּרִים שִׁנּוּ פָּנִים
וּמַעֲטֶפֶת בְּשָרוֹ בָּלָה וּמְחֹרֶצֶת  
וּמֵי לִבּוֹ מָרִים וַאֲדֻמִּים.
רַק הַמִּלִּים נוֹתְרוּ לוֹ יְדִידוֹת  
וְכָל מִלָּה יְקוּם וְכָל מִלָּה תְּהוֹם
הֵן עֲלָמוֹת הַחֵן, הֵן בַּעֲלוֹת הַבְּרִית
וְעָלֶיהֶן יִשְׁמֹר מִכָּל חֲלוֹם.
יִקְרָא לָהֶן בְּקוֹל וִיפַזֵּר
אֶת שְׁמוֹתֵיהֶן עַל רוּחַ מִתְנַכֶּרֶת  
אוֹ יְחַבֵּר אוֹתָן לְאֶלֶף אֲמִתּוֹת
כִּצְעִיפִים מִסְתַּלְסְלִים בְּמַשָּׁב עֶרֶב
כְּחָרוּזִים צִבְעוֹנִיִּים עַל חוּט יַשְׁחִיל
צֶאֱצָאֵי נַפְשׁוֹ, עַד יַעֲלֶה עָפָר
אֵימָה הַזְּעָקָה אָשֵׁר תִּפְרֹץ מִפִּיו
וְאֶבֶן אֵין לוֹ כְּדֵי לַחְקֹק  בָּהּ אֶת שִׁירָיו.

וְאִישׁ אֶחָד נִצָּב לְיַד הַדֶּרֶךְ
שַגִּיא עַד לָרְקִיעִים כְּנָפָיו שְׁקוּפוֹת  
מַבָּט כָּבוֹד וְהַעֲרָכָה שׁוֹטֵחַ עַל הַדֶּרֶךְ,
הִגִּיעָה עֵת, אוֹמֵר, כָּעֵת נֵצֵא מִפֹּה.