"עננים על ראשינו הרוח איתן.
המלאכה נעשתה חי שמיים!
נרים כוס קפיטן, של ברכה קפיטן.
עוד נשוב ניפגש על המים.

אלמונית קפיטן היא הדרך הזאת,
ובלוידים אינה מפורסמת.
אך אם אין היא כיום רשומה במפות,
בהיסטוריה אולי היא נרשמת."
(נתן אלתרמן: חלק מנאום תשובה לרב חובלים איטלקי אחר ליל
הורדה)

איך בזמן ששתית אי אז קפיטן
נרשמו דפי ההיסטוריה
אך היום, קפיטן קפיטן קפיטן,
לא לומדים ילדנו היטוריה
וכמו נצח חלף לו מאז,
מאותם הימים שנרטבת בחושך כמו תרנגול
בלילה על חוף נהריה.

וראית אותם נערי ישראל
סוחבים את עמם מספינה אל החוף עלי שכם.
איך זימרו אז בלהט ארצנו אחת
שתי גדות לירדן וכן הלאה

אך יומנו עבר, קפיטן, קפיטן,
נשכחו דפי ההיסטוריה
והנוער אדיש באשמת מחנכיו
שנטש את אורח חיינו

פעם אמרו שאמר טרומפלדור אחד:
"טוב למות למען ארצנו"
והיום מחנכים מורנו לכך שהיה זה רק מיתוס
"נו מילא".

ואנחנו נותרנו קבורים מאחור
נטושים בין ספרי ההיסטוריה
אז נרים עוד כוסית
קפיטן, קפיטן,
לחיי הסיכון והפרך, לחיי החינוך והדרך
אז נשתה קפיטן, לחיי הספינות שבדרך
עוד נשוב ניפגש על המים.