הם אהבו.
עד הירח ועד הכוכבים.
אבל ירח
זורח רק בלילה.
וכוכבים
לפעמים נופלים.
ואהבה יכולה לקמול ולדעוך.
אחרי שהם הפסיקו לאהוב,
הם נשבעו שלעולם לא יאהבו שוב.
הם נשבעו, כי הם היו בטוחים שזהו,
אין יותר אהבה בעולם,
בטח לא כזאת שתהיה יותר חזקה
מזאת שהייתה להם.
אז הם נשבעו.
עד הירח ועד הכוכבים.
ואז האיר היום
ואין ירח ואין כוכבים
והחיים נראים יפים.
והם אהבו שוב.
עד הירח ועד הכוכבים.
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.