[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








  אתמול הלכתי לחפש עבודה. עברתי בכל מיני חנויות בקניון, אבל
כמעט מכולן יצאתי עם תשובה זהה: "אין צורך, הסגל מלא".
לבסוף, כשהתיאשתי, הלכתי לאכול משהו. באתי לדלפק של אחת
מחנויות המזון המהיר, ואת עמדת שם. יפיפיה, עם שיער שטני
מהמם.
היה לי נורא קשה להגיד מה אני רוצה באמת (את הטלפון שלך,
ולהציע לך להיות אם ילדי), אז לקחתי ארוחה מוגדלת. לאחר שאכלתי
וחייכתי אלייך כל הזמן, באתי שוב ליד הדלפק. שאלת אותי ברוך,
"אתה צריך משהו?" ואני מבפנים אכלתי את עצמי (למרות שהייתי
שבע), מה לומר לך, האם עכשיו זה הזמן להוציא את טבעת הנישואין
הדמיונית מהכיס?
ביקשתי לראות את המנהל. המנהל הגיע ושאל מה אני רוצה. שאלתי
אותו אם יש לו עבודה בשבילי.
הוא הציע לי להיות במטבח. למרות שהיא הייתה בקופה, לא הפריע
לי.

 חזרתי לביתי, לא לאחר שראיתי את השקיעה בענייך הכחולות כים.
למחרת התקשרתי שוב אל המסעדה. דיברתי עם המנהל, ואמרתי לו שאני
מת לעבוד אצלו כבר. הבחור שמח ואמר לי לבוא מחר עם הרבה
מוטיבציה. לא הצלחתי להעביר את הלילה מרוב ציפייה לפגוש אותה
שוב. כשהגעתי למחרת שוב למקום, הייתי נורא דרוך ועצבני. המנהל
הושיב אותי והסביר לי על העבודה, משמרו, משכורת, בלה בלה...
והראש שלי בקופה, יותר נכון בקופאית החיננית ששירתה בנאמנות את
הלקוחות...
כלכך הייתי רוצה שתתקתק על מיתרי ליבי ולא על הקופה. המנהל
הכניס אותי למטבח, ונתן לי לדפוק שניצלים, ולטגן אותם אח"כ.
לא פעם, הייתי מפנה את מבטי לכיוון הקופה והייתי רואה אותה
מאחור.... הייתי דופק את הפטיש הכבד על האצבעות שלי, אבל זה לא
הפריע לי. כי היא הלמה בליבי הרבה יותר חזק...

וכך עבר הזמן, אני עובד, היא מוכרת, מידי פעם מדברים, לא יותר.
לבסוף החלטתי שצריך לקחת יוזמה, ולדבר איתך. חשבתי שהזמן הכי
מתאים, יהיה בסוף משמרת, כאשר נלך הביתה.
ובאמת, לאחר שסיימנו, הלכנו לכיוון מגרש החנייה. אשרתי אומץ
ואמרתי לה, "תגידי, מה הסידור עבודה שלך ליום שישי?" היא אמרה
שהיא עושה משמרת בוקר ואח"כ נוסעת לסבא וסבתא בצפון.
פתאום היא רצה לאיזו מכונית לבנה, שממנה הגיח בחור מגודל
ומכוער. היא קפצה עליו ונישקה אותו רבות. ראיתי את זה, ורגליי
הפכו כבדות. נשימתי נעתקה ובגרוני נוצר מחנק. אז ככה זה, אתה
דופק שניצלים בגלל בחורה, ולבסוף נדפקים לך החיים. לעזאזל כל
הבנות הללו. הולכות על הגברים הלא נכונים. דידיתי אל מכוניתי
ונסעתי הביתה, ברדיו התנגן שיר שכתב שאול טשרנחובסקי, "אינני
אוהב אותה"... יפה.... אולי גם אני אהיה פעם מפורסם, או סתם
רחוב.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
םתחרט אורקל
רוחאל תא ןגולסה
הזה.

ואצמת ביבחת.


תרומה לבמה




בבמה מאז 27/10/00 16:24
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
קריפטון היבוסי

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה