כתבתי בשעת לילה מאוחרת על שקיעות וזריחות והים והגלים, שתמיד
שואפים לחוף אבל תמיד חוזרים מאיפה שבאו. ועל הירח והכוכבים
שזוהרים כאילו כל לילה מחדש. ועל זוג האוהבים בפינה ההיא
בפארק כאשר הוא מבטיח להביא לה את הכוכבים ולהוריד לה את הירח
אם רק תרצה. ועל זה שהיא מאמינה לו וגם הוא מאמין. ועל נשיקות
ראשונות ועל ונוס, ועל המוזה שהיא חמקמקה בדיוק כמו החלומות
שמתעופפים ברגע שמנסים לגעת בהם. ועליך ועליי ועלינו. ועל
האינסוף שהוא כל כך קרוב למוות. ועל האושר שמדגדג לפעמים
כשצוחקים. ועל הימים שהייתי קטנה ועל התמימות שהייתה ואיננה.
וכתבתי ושמעתי קולות רחוקים ורק ציטטתי את קודמי שעשו זאת טוב
ממני.

         1.11.01