יפעת גולד / עת זמנית |
והלילה עובר ועובר
ואנחנו תוהים
לאן הגענו?
וממשיכים להביט,
להסתכל עמוק
זוכרים לדאוג
דואגים לזכור
ובסוף רק שוכחים.
והזמן ממשיך לעבור,
ממשיך לרוץ,
ואי אפשר לעצור אותו.
והוא ממשיך.
ומה יהיה,
ואם איננו יודעים לאן הגענו,
כיצד נדע לאן נגיע?
והדרך תוביל,
אבל לצידה הפחדים,
החששות,
הדאגות,
הזכרונות...
והזמן, מה איתו?
הוא לא עוצר,
ואתה מוצא את עצמך
עוצר במירוץ
חדל הכול,
מסתכל לרגע...
ומאבד עניין.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|