מוזיקת הרקע אשר בקעה באיכות נוראית והד משגע, נפסקה לפתע.
"גבירותי ורבותי", ניסה לקרוא המנחה, בעודו עומד לבוש בחליפת
השחור לבן המסורתית במרכז הזירה. קולו נטמע בתוך ההמון הרוחש,
אם כי לאחר מספר דפיקות במיקרופון בעזרת קצות אצבעותיו, בקע
מתוך הרמקולים "בום... בום". הוא ניצל את תשומת הלב שהתחיל
לקבל וחזר שנית, הפעם בהד גדול וקול עמוק, "גבירותיייי
ורבותייי, ברוכים הבאים לאולם רזניק המהולללל". הקהל געש
והריע, ולאחר מספר שניות המשיך המנחה בדבריו. "השבוע אנו
מביאים לכם את הקרב הקל האחרון שללל השנננה!", שוב קטע הקהל את
המנחה בקולות צהלה ורעב לדם, הקרב הולך ומתקרב והם רוצים לקבל
תמורה לכספם.
"אחרי השנה המעניינתת.. הסוחפתתתת... והמפתיעההה שעברנו",
המנחה החל להזיע מאור הזרקורים החזק אשר הופנו אליו, לקח נשימה
עמוקה והמשיך, "ולאחר שהשבוע הואשם אחד המתמודדים ברמאותתת",
זה היה ברור לכל שהקהל יתחיל בשריקות הבוז המסורתיות, "אך זוכה
מחמתתת הספפפפק!".
בחדר הלבשה המתמודדים כבר סיימו להכין עצמם נפשית. הם יכלו
לשמוע את הקהל הרב שהגיע מהדהד בתוך החדרים והמסדרונות. הם
קיבלו את האות ושמו על עצמם את החלוקים, מוכנים לצאת אל הקרב
האחרון לשנה זו.
המנחה המשיך וקרא, "בלי הקדמות נוססססספות, אני רוצה להזמין
לזירה ראשווון, את המתמודד האורחחחח, במשקל כולל של 76
קילוגררררם מלווה במאמנו אפלטוןןן, אשר הפסיד בקרב האחרוןןן
לאותו מתמודדד קבלווו אתתת א-ר-י-ס-ט-ו-ו-ו".
אור הזרקורים הופנה אל הפינה הימנית של האולם, הוילון זז קצת,
מכונת העשן התחילה לפעול, ואז בדיוק כשיצא אריסטו הועפלו
הזיקוקים והקהל התחיל להריע. אריסטו נופף בידיו והתקדם אל עבר
הזירה במרכז האולם, לבוש בחלוקו המסורתי הלבן כשלג, מלטף את
זקנו ונכנס לזירה.
הקהל נרגע קצת ואריסטו התיישב בפינה שלו, אור הזרקורים חזר אל
המנחה המיוזע שהחל לקרוא מהכרטיסייה הבאה.
"בפינה השנייייה, המתמודד הביייתי, האיש שלא הפססססיייד באף
אחד מששת הקרבות האחרונייים.. לובש חלוק כחול במשקל 68
קילוגרםםם, האחדדד והיחחחיד.. קבללו את..", המנחה עצר ונתן
לקהל לקרוא בשמו בקול רם אשר הרעיד את האולם, "אל חוחיטו!!!".
רעש פיצוץ הזיקוקים ותותחי הנייר הרעידו כל פינה וסימררו כל
שערה בגופם של היושבים באולם. אל חוחיטו פסח החוצה בדילוגים,
הניף בידיו אל הקהל אשר החזיר לו אהבה, החשמל באויר הורגש בכל
פינות הזירה, ולא היה ספק שהאווירה והמתמודדים מוכנים לקרב...