"פלורנטינו אריסה לא חדל מלהגות בפרמינה דאסה ולשמור לה אמוני
נצח ואהבת עולם כל חמישים-ואחת השנים ותשעת החודשים וארבעת
הימים שעברו מזמן שדחתה אותו"  ("אהבה בימי כולרה", גארסיה
מארקס)

לואי והייתי כפלורנטינו אריסה
השומר לבו לאותה אחת מן ימי בחרותו
משתגל בחברת נשים זרות
כממתיק זמן ההמתנה
הצער - בדמות אדם במעיל גשם אפר
מארקס כה מיטיב לתאר אך
אין תמונת פלורנטינו עולה לפני

לואי והייתי כפלורנטינו אריסה
כעת כאשר אני שוקע
ואין בת פרעה אשר
תמשני מן נהר הדם הזה,

יש וחפצים מקבלים משמעות שונה
כעת מכונית הנה תקווה לימי מחלה.

לואי וידעתי קסמה של פרמינה דאסה
אשת הרופא הנואף בחליפה
מדוע המתין לה פלורנטינו אריסה
משך כל ימי היותו איש?
לו ידעתי קסם זה
אולי הייתי מוצא תרופה לנפשי
אך קשה עלי למצוא את דמותי
בין האנשים הללו.

ואיה בת פרעה אשר
תמשני מן נהר הדם הזה?