פעם אחת, בעיר אחת, גרו שני עמים. העיר הייתה מחולקת לשני
חלקים, החלק המזרחי, והחלק המערבי. בעיר הזו, גרו שתי משפחות
שקראו להם משפחת סוף, האחת בצד המזרחי, השניה במערבי.
לא היה קשר בין המשפחות, אבל הן היו גדולות והתפרסו בכל הארץ.
בוקר אחד, קם בעיר המזרחית, אחד מבני משפחת סוף. קראו לו אסף.
מר אסף סוף החל להתפרע ולזרוק אבנים לכיוון העיר המערבית.
בעצם, כבר לא יודעים מי התחיל, אבל כמובן שמשפחת סוף המערבית,
לא הייתה חייבת לאסף סוף המזרחי.
במקרה, גם למשפחת סוף המערבית היה בן בשם אסף, שהחל להחזיר
באלימות לאסף המזרחי.

 האלימות התפשטה בכל משפחת סוף ברחבי הארץ. אלה היכו את אלה,
אלה שרפו לאלה, אלה טבחו באלה ואלוהים יושב למעלה ושותק.
אלוהים, אם לא הזכרתי, בנה את העיר המחולקת לפני הרבה שנים.
אבל, כשראה שהיתה לו בעיה במערכת הביוב, הוא פשוט נטש אותה,
וחזר לעיסוקיו הקודמים.

באותה ארץ, גרו גם משפחות רבות אחרות, שידעו שדרכה של משפחת
אסף סןף (גם המזרחית וגם המערבית) לא צודקת וצריך להפסיק אותה
במהירות. אבל אף אחד לא נקף אצבע, כי הם פחדו שאחד האספים יגיד
להם שהם מתערבים לטובת הצד השני, ואז אולי גם הם ימותו.

בסופו של דבר, הכל נרגע. נכון, היו מהומות והתפרעויות והרבה
הרבה בני משפחת סוף נהרגו (וגם חיילים שניסו לשמור עליהם), אבל
בסוף זה נגמר. שני האסף סופים, נפגשו שוב, והפעם ב"אסף
הרופא"...