"יש לי בשורות רעות - הוא נהרג"
צרור של מילים חסרות משמעות
הרי מה שונה רגע זה מקודמו
שבו הייתי נטול מודעות?
"הוטרינר שלי גרם לתאונה, כמה נורא"
היא אומרת בלי לרעוד
רציתי לצעוק, אך זה לא היה במקום,
שלי נהרג שם בן-דוד
"דוקא היה פוטנציאל לקשר חברי"
בדיוק מה שהייתי צריך לשמוע
הרי ידעתי זאת גם מבלי שהיא תגיד
ועכשיו היא גרמה לי לדמוע
"אקריא קטע מתהלים לעילוי נשמתו"
אותי זה פשוט מצמרר
הוא לא היה שייך לצבא, גם לא לאלוהים
וגם לא לאף אחד אחר
"הוא היה ילד טוב... הוא היה אדם מקסים"
הוא לא "היה", הוא עודנו!
למה אני לא מצליח להתעורר
ולגלות שהוא לא איננו? |
