שיחה כזו או אחרת,
הכל נעלם התפוגג.
אותך שכחו גברת,
את סתם עוד שקר כוזב.
את חשבת שאותך יזכרו,
כי את הרי שם תמיד בשבילן.
אך מה את? את רק ספר קטן,
נועדת לשמור זכרונות כמוסים
אך לא להנות מהחיים.
ישנה מסיבה, כולן מוזמנות
אבל הרי את רק ספר למה שתרצי להנות?
את שומרת, מגנה ועוזרת
ואם רק יבקשו, והנה את כבר שם,
והסיבה באמת לא משנה, וגם לא היכן.
ומה כבר ביקשת בתמורה?
שיבינו שאת לא רק ספר
ושאת בכלל לא כמו התמונה
יש לך רגשות
יש לך תקווה
ואת באמת רק רוצה הנאה.        
ילדה קטנה שכמותך
ילדה מסכנה
את בדיוק הספר
את בדיוק התמונה
את לא מגיבה
את רק מתלוננת לעצמך
בשקט.
אך את לא מגיבה
גברת קטנה ומסכנה
אותך שכחו
את לנצח תישארי רק כידידה אמינה.