בין עצי הזית אמתח ערסל, ואשכב בו ואבהה בשקיעה.
ואתה בדיוק תדליק נרות שלישי, כי השמש שליוותה אותנו יום קיץ
שלם נעלמת.
מתפזרת אל תוך שמיים שחורים, וזורקת בהם גיצי חיים אחרונים.
פוצעת את נשמתם בחסרונה.
הנה מגיע שלישי קודש, בו הכרזנו מלחמה על השגרה.
בו אני סוגדת לך, אלהים שלי, ומגשימה משאלותיך, בן תמותה.
ואתה תחמם ידיך על האש הרכה ותביע משאלה.
תצא אלי לערסל, תניח כפותיך הגדולות והחמות על מצחי ותקרא דרכו
את ייחולי.
אחר כך תשכב לידי ואני אתהפך ואצמד אליך, אכרוך רגלי סביבך.
ונהיה שנינו
מאוהבים ונינוחים ובוהים
בצבעים העזים המבשרים על בוא יום שלישי
מנוחה. |
