הדר פורת / 5 דקות אחרי |
המילים פתאום נגמרו
ואתה הולך
עם נשיקה אחרונה
שאני ארגיש ממך
נשיקה רכה
שלא נראה לי
שאני אשכח,
אני אזכור אותה תמיד.
וזה עצוב
שאתה ככה הולך
וזה כל כך, כל כך כואב לי
פתאום אני מתחיל לבכות
אחרי שהכל נשמר בפנים
אחרי שהכל פתאום נשבר בתוכי.
וזה עצוב
שככה זה קורה
אבל יהיה יותר טוב
עם אחר אבל אתך
היה לי נפלא
והבכי נאגר, הוא מתפרץ
ושוב נשבר בתוכי
אפילו אם אני חושב שאף פעם
לא תהיה שוב שלי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|