אמיר,
אתה מרצד לי בדמדומי השינה
בכדי שלא אשכח את כף
היד הנחבטת על כריכה רכה של
ספר מסע שונה
ממה שקראנו עד כה, זה רק
הסוף שאף פעם אינו משתנה
בקצוות האצבעות דבק בי הריח שלך
ובשולי התודעה אני יודעת ששם
ישאר, מעבר לטווח נגיעה
הירח אדום לאחר קילוח של ג'וני-ווקר-אגדה
לדברים סביב יש הילה בגוון של נחושת
וטעם של דם
הגוף שלי מתארך חלקים-חלקים
ואחר מתכווץ, מותיר
שובל של רוק וקיבה צפודה
אתה מציג לי משחק מגומגם
עם קרעים בעלילה
תיאורי נוף גוף ובשר
מרקם העור נהיה כחול
עם כל הצלפה
אחרי צלילים מתוזמנים היטב
תבקש נחמה
ואורך ידי כבר איננו משיג,
מקיף אותך
יוני, 2006. |
