סיפור קצר מתוך הקובץ "סיפורים כשהייתי קטן ועגול"
שירים וסיפורים לילדים שהולחנו, עובדו והופקו למופע
לילדים והוריהם.


אמא סיפרה לי שיש מלאך שאחראי על שנת הילדים.
כשהלילה יורד, עף המלאך מעל הבתים מציץ בחלונות ורואה את
הילדים
מתכוננים לקראת השינה.
הוא ממתין בסבלנות שיגמרו את הסידורים האחרונים כמו ציחצוח
שיניים, מקלחת, סיפור לפני השינה ושאר ההכנות.
יש לו סבלנות, הוא אינו מזרז שום ילד, כל ילד והקצב שלו.
הוא יודע שיש ילדים שקשה להם להפרד מכל פעילויות היום אבל הוא
לא לוחץ ולא מתעקש.
הוא חכם ובעל ניסיון, הוא יודע שבסופו של דבר כל הילדים יסיימו
את הפעילויות  שלהם, גם אלה שקצת בוכים ואולי רבים עם ההורים,
הוא יודע מתי הוא צריך להכנס לפעולה.
למלאך השינה יש שק ענק, מה זה ענק!!! ענק כמו ענן צמר גדול
ורך.
בתוך השק יש לו אבקת שינה, כשהוא חש שהגיע הרגע והילד כבר בשל
לשינה הוא מפזר ברכות את אבקת השינה מלמעלה למעלה כך שכשהאבקה
נושרת לאיטה על הילד,
הילד מרגיש מן כבדות בעפעפיו.
הגוף נעשה רפוי ושוקע לאט לאט לתוך המזרון.
העיניים, שמתעקשות להשאר פקוחות, לאט לאט נעצמות והמחשבות שעוד
לא כל-כך התעייפו, ומתרוצצות בראש, מאיטות את הקצב ואבקת השינה
מתחילה לפעול.
אבקת השינה היא בלתי נראית, היא רק מורגשת.
יש ילדים שעם מעט אבקת שינה נירדמים מיד אבל יש ילדים שזקוקים
לקצת יותר והם אילו שגם מרגישים אותה.
הם חשים כשהיא צונחת עליהם ברכות כל-כך גדולה, הם מרגישים מעין
ליטוף עדין עדין בכל הגוף, הליטוף מרפרף מהקודקוד עד לקצה
הבהונות.
שרירי הפנים נעשים רפויים, הכתפיים צונחות במן תחושת הקלה,
הזרועות פשוטות לצידי הגוף, הרגליים מונחות ברפיון על גבי
המזרון ואט אט שוקע הגוף לתוך שינה עמוקה עמוקה.
וכשמלאך השינה מרגיש שסיים את תפקידו הוא מפנה את המקום ומלאך
החלומות נכנס לפעולה ומתחיל לפזר את אבקת החלומות.
וזה כבר סיפור אחר...