|
שם חייתי
והיית בי ארון קודש
ופרוכת
מכסה אותיותיי
בתפילת כל נדריי
האחרונה
נשרפו ספריי
משאלותיי ותהיותיי
שיירה ארוכה של מלאכים
עלתה מלווה קוראה
פותחת שערים
לעשרת הדיברות
השבורות בלבבות
אחזתי מאמין בעולמי
תפסת מרובה
לא אחזת בעיקרים;
על שלושה מהם כי אחזתי
ועל ארבעה
עלו עוונותיי
על הנותרים
באו אליי מלאכיי
מבקשים רימונים
מוזהבים
כמו שאהב
ואני בן עניים
איכה אבוא ואביא;
ככאלה עטורים בכתרים
שלובן הכסף רקוע בהם
כבבית אבי
שנשבו ברוח אצילים
המשוחים בנפשו
אמונות ומתן תשורות
עיטורי זהב
ומתכות וכוונות נאצלות
מה נותר בידיי מהעת ההיא
יסודות המתכות הטהורות
שגזו מביתי;
כתר ארם צובא
ותנ"ך לניגרד
מדפדף אליו דפיו
ומשווה מספר הפסוקים
המבדיל בין חול
שוויון לפסוקיו בכל
עיסוקיו
|
|
|
כשאני באמת רוצה
לתפוס ראש אני
הופך את מסך
המחשב שלי ומסדר
שורות של קוק על
הדף האחורי,
כותב בפילטר את
השם שלי,
ומסניף אותם אחד
אחד
סלוגן אחריי
סלוגן אחריי
סלוגן,
ואני מפסיק רק
כשמשהו נגמר או
הקוק או
הסלוגן!
או אני!
ק. מרכוס, ממתין
לאדולן, צורך
ניקוטין, ומנוזל
תמידי! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.