|
אני הולכת לאורך מסדרון ארוך
ככל שאני ממהרת ככה אני מאחרת
אני נקרעת בין האמת למציאות
חשבתי שאני חלשה אבל חזקה
ראיתי מתישהו איכשהו
אני לבדי ללא אף אחד לצידי
עליי להמשיך,
להמשיך את המסדרון שלי... |
|
|
במקום לזרוק
אבנים בצומת,
אכלתי עכשיו
ארוחת צהריים
והיה לי ממש
טעים.
נראה לי יותר
יעיל.
סמיר,פלסטינאי
בן 14, עזה.
|
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.