דניאל סמר / תמונה שקטה |
תחושת בית כשאשב תחתיו בתוכו
אצבעותי על הברקת פותח את עייני
שדה כלניות בשקט הכל בעייני רוחי
רוח גדולה אשכון בתוכי
שלוש מטר לכל צד אל תוך מרכזי
מדרגות ספרלה אני אקפוץ ואפול
תמיד אני שר לה אני שיר להכל
צלול, אביר לבן דרקון אדום וירוק
איש שחור ואש קרוב רחוק
אדם אינו רואה נפרד
כבר לא רואה, לא מילה לא כזה
כן זה לא הגיוני
אך מה הוא היגיון, אמת בשבילי
על מה כבר ארצה לדבר
רק עם חבר רק עם אדם רק עם אחר
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|