אני מונח על חוף הכנרת
יש לי הרבה מאוד כלום לעשות
מתוך מאמץ שלא להיות מסנוורת
השמש מתחילה די מוקדם את הלילות

הגעתי להשכיב עצמי על הקרקע
כדי שיהיה יותר קל לדרוך על הפצעים
אבל כנרת בחיוך רטוב שלחה אלי עוד גל
האחרים זורים מלח, רק היא מרווה במים מתוקים

לכל אחד יש הכנרת שלו
על אצבע אחת אפשר לספור
מנגן עוד תו על הגיטרה
וכנרת מחזירה על הכינור

כתבתי לה שיר, טבלנו במים
תמיד בא מבולגן וחוזר מסודר
אדם ואגם? הם לא יבינו
אצטרך להמשיך ולחלוק את כנרת עם השאר