יורדת אט במדרגות
על רגליה ביריות
ואחריה אט זוחל
לשוט אחד הוא מייחל.

נכנסת היא אל החדרון
פוקדת: "לך, תהיה ראשון!"
חיש קל הוא קם, אץ, מתנשף
מוצא מקום ומתיישב.

ועל הקיר שלשלאות
גוו זקוף,
עיניו בוהות
במלכתו האדומה
מייחל למהומה.

ומסביב זוגות שקטים
בפולחנם הם מתעסקים
ישנו גם גזר ומקל
ושוט אחד בערפל.

קם לו העבד מרבצו
מכנס שחור הוא לגופו
עוטה הוא את המסכה
מוכן כעת לפעולה.

לוקחת היא את השלשלת
הוא מיידית קרב לגברת
מגיש את צווארו הדק
נכבל הוא כך בלי מאבק.

יוצאים כך שניים לטיול
המלכה והכבול
עולים אט אט במדרגות
לחדר התענוגות

ואז מתחיל הוא המופע
כן, זה אדם וזו חווה
מיד כורע על ארבע
רוכבת היא על גב חיה.

ראשו מרים כדי לראות
את המיצג והמלכות
והיא לקיר אותו קושרת
פן יברח לעיר אחרת.

ואז ניגשת למראה
את שיערה חיש מרימה
היא מכוערת כמו קופה
שואלת מי הכי יפה.

והמראה בה מתבוננת
לרגע אינה מתבלבלת:
"חזרי התירי את העבד,
כי רק אותו הינך אוהבת".