|
רוח חמימה של לילה
הבל נשימתך על עורפי
מזוגגת מבט, מעורפלת חושים
אספתי אותך אל גופי.
כמו סכר פרוץ
זרמתי אליך
כמו ענן ביום שמש
גופי שט אליך.
פעימות הדם מילאו את האוויר
וכמנגינה אחת
מנגינת הטבע
גופנו התאחדו. |
|
|
יגאל, אולי
טעיתי, תן לי
לחשוב על זה
קצת.
מרגלית הר שפי,
מהרהרת במעשיה,
ולא פחות חשוב
מזה בדברייה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.