|
צבעי העצב שלי
בזרועותיך דוהים.
הדמעות בורקות
נוצצות כיהלומים
משמחה הם זולגים.
בחיבוק אוהב, נוגע
מתכרבלים אני ואתה
צוחקים
ואומרת לך תודה
על שהערת והארת את חיי. |
|
|
"אבל מרקס, אתה
לא מבין מה יקרה
אם לא יהיה
שיוויון כלכלי
סוף סוף?"
הגורו יאיא,
מסביר למרקס את
האמת בפנים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.